משרד לאיכות הסביבה, יועץ המשפט נ' פרינירהדס 1987 בע"מ ואח'

הכרעת דין שניה (לנאשמים 1 ו-3 בלבד)

ביום 11.9.08 הורשעו הנאשמים בעבירות של איסור השלכת פסולת ברשות הרבים וזיהום מים.

במהלך המשפט, לאחר סיום שמיעת הראיות ביקש ב"כ הנאשמים להגיש את מכתבו של ד"ר טוביה יערי, הרבולוג ראשי במשרד החקלאות, אך מסיבות שפורטו בהחלטה בענין זה, נדחתה הבקשה והכרעת הדין ניתנה בלא להיזקק למכתב זה או לעדותו של ד"ר יערי.

הנאשמים ערערו על הרשעתם, ובית המשפט המחוזי החליט לקבל את הערעור במובן זה שהכרעת הדין בוטלה והדיון הוחזר לבית משפט זה לצורך שמיעת עדותו של ד"ר יערי. שאר טיעוני הנאשמים בהודעת הערעור לא נדונו (ר' ע"פ 437/09).

יצויין כי בינתיים הלך, למרבה הצער, הנאשם 2 לעולמו וממילא נותר ביטול ההרשעה לגביו על כנו בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ואילו המשך ההליכים לגביו הופסק. הכרעת דין זו מתייחסת, איפוא, לנאשמים 1 ו- 3 בלבד.

כמצוות בית המשפט המחוזי, נשמעה עדותו של ד"ר יערי, ובמסגרתה אף הוגש מכתבו מיום 15.8.10 (נ/7).

מאחר ובית המשפט לא דן במסגרת הערעור בממצאיו של בית משפט זה, מצטמצם הדיון בהכרעת דין זו לשאלה אם יש בעדותו של ד"ר יערי כדי לשנות מהכרעת הדין המקורית ולהביא לזיכויים של הנאשמים.

לאחר ששמעתי את העדות ואת סיכומי הצדדים בעקבותיה, מסקנתי היא כי אין בה כדי לשנות מן הקביעות שבהכרעת הדין המקורית, וממילא את תוצאות ההליך.

להלן נימוקי:

עדותו של ד"ר יערי הובאה לצורך הוכחת טענת הנאשמים ולפיה לא היה בפיזור הבוצה משום השלכת פסולת ברשות הרבים, ולא היה בה כדי לזהם מקורות מים, או אף לסכנם.

דעתי היא, כי אין בעדות זו, לרבות המסמך שהוגש במסגרתה, כדי לתמוך במסקנה זו, ואולי אף ההפך הוא הנכון.

במכתבו מיום 15.8.08 המופנה אל הנאשם 2, ונושאו: "פינוי קרקע/בוצה מאולחת בזרעי עלקת מתחום המפעל", כותב העד כך:

"יעקב שלום,

להלן ממצאי ביקורי במפעל פרי ניר – באזור התעשיה קדמת הגליל שיזם והיה שותף שאול גרף ביום 7.8.08.

לאחר שנוכחתי בדרך פעולת המפעל מבחינת הטיפול בשאריות הקרקע המגיעות באמצעו מיכלי ההובלה (גונדולות) של העגבניות מן השדה למפעל, הריני מאשר לבצע את הפעולות הבאות:

א. ניתן לפזר את שאריות הקרקע לאחר פינויין מן המפעל במתחם הפתוח שמצוי ממזרח לאתר מקורות, ובלבד שמקום זה בלבד (הדגשה במקור, ל.י.ג.) יהווה מעין אתר הטמנה קבוע ויחיד למטרה זו!! ממדי השטח צריכים להיות הקטנים ביותר שהביובית יכולה לבצע פיזור שטחי ואחיד! אין להערים ערימות בנקודה יחידה.

אני מבקש לגדר את המקום על מנת למנוע את הפיכתו לקרקע חקלאית כל שהיא ללא ידיעתי או בהסכמת המחזיקים בקרקע מבחינה חוקית.

ב. באופן עקרוני, אין לי כל התנגדות שהבוצה תשמש להשקיית עצי הסרק לאורך הדרכים באזור התעשיה, ובלבד שנגר עילי לא יזהם בהגעתו שדות המצויים בהמשך המדרון".

עיון במכתב כמות שהוא אכן עשוי להעלות את השאלה, מדוע יש להרשיע את הנאשמים בשל פיזור הבוצה, אם גורם ממלכתי מאשר את הפיזור, ומדוע יש לקבוע כי יש בפיזור כדי לסכן מקורות מים אם אותו גורם סבור שאין בכך סיכון כזה, שאם לא כן, לא היה מאשר בוודאי את הפיזור.

ואולם, גם אם נקבל את דבריו ומכתבו של ד"ר יערי כהווייתם, מבלי לפקפק בתכנם ובמניע לכתיבת המכתב, הרי שחקירתו של העד בבית המשפט מלמדת כי מדובר בעדות שאינה רלבנטית כלל לשאלה אם היה בבוצה כדי לסכן מקורות מים.